השימוש במושג "הפרעת קשב וריכוז" נעשה שגור בקרב יותר ויותר אנשים מבוגרים וילדים אך לא כולם מתמודדים עם הפרעת קשב אמיתית ועושים שימוש לא נכון במושג. אנשים רבים מחפשים תוספי תזונה טבעיים או ויטמינים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בלי לדעת עד הסוף מה זו בדיוק התופעה.

במאמר זה ננסה להגדיר את המושגים בצורה מדויקת, איך נוצרת הפרעת הקשב?, מה התסמינים שלה? ואיך מאבחנים אותה.

אז מה זו בדיוק הפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית בעלת השלכות התנהגותיות ורגשיות.

למעשה קיימות 2 הפרעות שונות המשתייכות יחד לאותה ההגדרה: 

 ADD ((Attention Deficit Disorder - הפרעת קשב וריכוז הנוצרת כתוצאה מחוסר איזון בהפרשה וספיגה חוזרת של מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) במערכת העצבים המרכזית.

 ADHD ((Attention Deficit Hyperactivity Disorder - הפרעת קשב וריכוז הנוצרת כתוצאה מחוסר איזון בהפרשה וספיגה חוזרת של מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) במערכת בהעצבים המרכזית ומאופיינת בנוסף בהתנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית.

ההפרעות אלה שזכו לשם הגנרי "הפרעת קשב וריכוז" מתבטאות בעיקר במהירות התגובה בתחום הפיזי, המילולי, החשיבתי והרגשי.

בקרב אנשים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית (ADHD) מתבטא הקושי בעיכוב התגובה (תגובה מהירה ולא שקולה), לעומת אנשים הלוקים בהפרעת קשב ריכוז ללא היפראקטיביות (ADD), שאצלם מתבטא הקושי במהירות התגובה (תגובה איטית לסביבה). 

מה הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז:

תסמינים של ADD - קושי בשמירת קשב, רגישות רבה לגירויים היוצרת הסחות דעת, התנהגות חולמנית ומרחפת, שיבוש בחשיבה, חוסר החלטיות, קושי במיומנויות חברתיות ולימודיות.

תסמינים של ADHD - קושי בשמירת קשב, אימפולסיביות, פעלתנות יתר, חוסר סבלנות, קשיי ריכוז, הפרעות זיכרון, חוסר משמעת, חוסר ארגון, ליקויי למידה, קשיים רגשיים והתפרצויות זעם, שיטיון ונטייה להסחת דעת.

מה הגורמים להפרעות קשב וריכוז:

ההערכות כיום טוענות כי הפרעות קשב וריכוז נגרמות משילוב של גורמים נפשיים, פיזיולוגיים וסביבתיים כגון:

תורשה- מקור ההפרעה בעיקר גנטי תורשתי, כאשר כיום כבר ידוע כי הגן האחראי על ההפרעה נקרא DID4.

חוסר איזון כימי במוח (בעיקר באונה הפרונטלית) של מוליכים עצביים (סרוטנין, נוראדרנלין ודופמין).

חילוף חומרים איטי של גלוקוז (חד סוכר) באונה הפרונטלית - גורם לפעילות מופחתת של יכולות מוטוריות וקשב. אלרגיות ואי סבילות למזון.

מחסור ברכיבים תזונתיים עקב תזונה לקויה כגון רמות נמוכות של ויטמינים ומינרלים החיוניים לתפקוד המוח. 

חסכים רגשיים כגון הזנחה או התעללות הגורמים להפרשה מרובה של הורמוני מתח למוח.

דרישות חברתיות גבוהות המלוות בנוקשות ותובענות (התקדמות הטכנולוגיה ועלייה בדרישות הכישורים הלימודיים).

הרעלת מתכות כבדות.

סיבוכים בהריון ולידה - בעיה באספקת חמצן למוח בזמן הלידה, פגים שנולדו טרם זמנם, הריון מרובה עוברים, הסתבכות חבל הטבור בלידה ועוד.

מחסור בגירויים אינטלקטואליים וקבלת טיפול בסיסי בינקות עלולים לגרום להופעת ההפרעה.

חוסר באספקת חמצן למוח במקרים של טביעה, חבלות ראש, שבץ מוחי, אפילפסיה, נטילת סמים, הפסקות נשימה וכד'.

הפרעות קשב וריכוז עלולות להחמיר בעקבות חשיפה לרעלים, חומרים כימיים, תרופות, צבעי מאכל, סמים ואלכוהול.

ההפרעות לרוב מתחילות כבר בגיל הינקות ויכולות להתבטא או בעודף פעילות מוטורית ורגישות יתר לגירויים או בחולשה, התפתחות איטית ושעות שינה מרובות.

עם הגיל, ההפרעות אינן נעלמות אלא משנות את אופיין ויכולות להתבטא בקשיים בחיים היומיומיים כגון השלמת עבודות ומטלות, ארגון, שמירה על סדר, עמידה בלוחות זמנים וכד'.

להפרעות קשב וריכוז יכולות להתלוות הפרעות נוספות כגון הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, הפרעות במצב הרוח, חרדה ודיכאון.

איך מאבחנים הפרעות קשב וריכוז?

אמצעי האבחון להפרעות קשב וריכוז כוללים:

שאלונים להורים ולמורים - שאלונים המעריכים התנהגות, לקויות למידה, וכד'.

מבחני (TOVA (Test Of Variables of Attention - מבחנים הנעשים לצורך אבחנת הפרעות קשב וריכוז עם או בלי פעלתנות יתר. הבדיקה מבוצעת באמצעות מבחנים ממחושבים אשר מעריכים את תפקודי הקשב.

הערכה רפואית - בדיקות רפואיות שונות הנעשות על מנת לשלול קיום מחלות או הפרעות אחרות כגון: בעיות ראייה או שמיעה, הרעלה ממתכות כבדות, שימוש בסמים, תפקוד לקוי של בלוטת תריס, הפרעות שינה, הפרעות נפשיות (חרדה/דיכאון), אוטיזם וכד'.

בדיקת EEG - בדיקה המאפשרת הסתכלות ורישום של גלי המוח. בדיקה זו נעשית במידה וקיים חשד למחלה מוחית או הפרעה אחרת.

אבחון על פי רשימה של קריטריונים המופיעים בספר האבחנות הפסיכיאטרי - (DSM (Diagnostic and Statistical Manual of mental dosorders

כדי לאבחן הפרעות קשב וריכוז קיים צורך באחד משני התנאים הבאים:
1. שישה תסמינים או יותר של חוסר קשב מתוך הרשימה הבאה. התסמינים צריכים להתקיים במשך 6 חודשים לפחות, בצורה שמפריעה לתפקוד ולא תואמת את השלב ההתפתחותי:

-          אי תשומת לב לפרטים או ביצוע טעויות מתוך חוסר תשומת לב בלימודים, עבודה או כל פעילות אחרת.

-          קושי בקשב או ריכוז בזמן מטלה או משחק.

-          חוסר הקשבה בעת שיחה המכוונת לילד באופן ישיר.

-          קושי במעקב אחרי הוראות (או אי הבנתן) ואי השלמת מטלות כמו שיעורי בית או חובות במקום העבודה.

-          קושי בארגון פעילויות ומטלות.

-          הימנעות או סלידה בפעילויות הדורשות מאמץ מנטאלי ממושך (כגון עבודות בבית הספר או שיעורי בית).

-          איבוד חפצים הנחוצים לשם ביצוע פעולות או מטלות (כגון צעצועים, כלי כתיבה, ספרים וכד').

-          נטייה להסחות דעת עקב גירויים חיצוניים.

-          נטייה לשכחנות במהלך פעילויות יומיומיות.

2. שישה תסמינים או יותר של היפראקטיביות-אימפולסיביות. התסמינים צריכים להתקיים במשך 6 חודשים לפחות, בצורה שמפריעה לתפקוד ואינה תואמת את השלב ההתפתחותי:

- נענוע ידיים ורגליים בעצבנות או התפתלות בכיסא.

- קימה מהכיסא בלימודים או בכל פעילות בה ישנו צורך בישיבה.

- התרוצצות מוגזמת שאינה הולמת את ההתנהגות המקובלת (אצל בוגרים ומתבגרים מתפרש כתחושות אישיות של אי שקט).

- קושי בהשתתפות באופן רגוע במשחקים או פעילויות המתבצעים בשעות הפנאי.

- קושי בהישארות במקום אחד, צורך בתנועה.

- נטייה לדברנות יתר.

- אימפולסיביות:

- פליטת תשובה עוד לפני תום השאלה.

- קושי בהמתנה בתורים.

- התפרצויות או הפרעה לאחרים בעת משחק או שיחה.

התסמינים צריכים להופיע בשתי מסגרות לפחות (בית ספר, עבודה, בית וכד') ובעלי עדות קלינית ברורה לליקויים בתפקוד חברתי, לימודי או תעסוקתי.

בנוסף, יש לשלול כל הפרעה התפתחותית או פסיכוטית אחרת (חרדה, סכיזופרניה וכד').